רש"י על זבחים ס״ב

1 אמר רב יוסף לאו היינו דתניא כו' - רב יוסף חלה ונעקר למודו ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו נדרים דף מא. והכא הכי אמר היכי אמרינן לעיל משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר:

2 לאו היינו דתניא - שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו להם נגלה מקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלמה:

3 והכתיב הכל בכתב - שכל מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו לדוד אלמא במקדש ראשון נמי האי דלא עשאוהו גדול לאו משום דלא נגלה לשלמה המקום במדותיו:

4 אלא אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש - שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם ולששים אמה לא הוצרכו דאמרינן לקמן מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין:

5 מה בית ס' אמה - כדכתיב מלכים א ו׳:ב׳ ששים אמה ארכו אף מזבח עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו:

6 בשלמא בית - ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל:

7 שניכרים צורתו - יסודות החומות:

8 מנא ידעי - מקומו היכא:

9 שלשה נביאים - חגי זכריה ומלאכי:

10 אחד העיד להם על המזבח - שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה:

11 על מקום המזבח - היכן היה:

12 שמקריבין אע"פ שאין בית - דקדושת הבית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:

13 שתכתב אשורית - שמתחילה ניתנה להם בכתב עברי כתב ליבונאה כדאמר בסנהדרין דף כא::

14 וריבוע - אם אין המזבח מרובע:

15 שכל מקום שנאמר המזבח לעכב - דהמזבח משמע כשהוא כן הוא דמיקרי מזבח ואי לא לא ובקרן כתיב ויקרא ד׳:ל׳ קרנות המזבח וביסוד כתיב שם אל יסוד המזבח ובכבש כתיב אל פני המזבח שם ו והוא הכבש שהוא פניו של מזבח שעולים לו דרך שם כי היכי דחשיב צד מזרחית פני אהל מועד מחמת שהפתח שם ובריבוע כתיב שמות כ״ז:א׳ רבוע יהיה המזבח:

16 אלא מעתה כיור לרבי כו' - דכתיב בהו המזבח הכי נמי דמעכבי לרבי אם לא עשה ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח כמו סיידו וכיירו:

17 זה כיור - ציורים סביב למעלה מאמצעו:

18 אותו היום - שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן בסוכה דף מח::

19 בול של מלח - מלא אגרוף של מלח שמעתי:

20 לא שכשר לעבודת - המזבח כל זמן שהקרן פגום כדמסיים ואזיל שכל מזבח שאין לו כו':

21 אף הסובב - ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיור מעכב:

22 איזהו כרכוב - וקס"ד אכרכוב דקרא קאי כרכוב לשון היקף חריץ עגולה כדאמרינן בהכל שוחטין חולין דף כה. כל שעתיד לגרר לכרכב:

23 בין קרן לקרן - אמה רוחב שכנגד בין קרנות היתה עמוקה ובולטת גובה מעט היה סביב לה בשפת המזבח:

24 מקום הילוך רגלי הכהנים אמה - השתא משמע והיא היתה אמה של מקום הילוך:

25 אטו כהנים בין קרן לקרן הוו אזלי - והלא כשיגיעו לקרן הקרן מעכבן מהיקף:

26 אלא ה"ק בין קרן לקרן ומקום הילוך רגלי הכהנים - כמין חריץ עמוק ממקום המערכה משפת המזבח סביב ומקיף את מקום המערכה ורחבו של חריץ שני אמות אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך:

27 והכתיב - גבי מכבר מעשה רשת נחשת שנתנוהו תחת כרכובו מלמטה עד חציו הקיפוהו למזבח מאמצעו ולמעלה לבוש כמין היקף של כברה והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ורשת של דגים ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב אלמא בקיר מזבח סביב הוה דאי בראש המזבח היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר תחת כרכובו:

28 תרי הוו - שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה:

29 חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו - סביב הקיר משעלה שש אמות גובה לרבי יוסי דאמר לעיל זבחים דף נט: י' אמות גובהו היה היקף הבליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי וזהו סובב וכיור דאפליגו ביה רבי ור' יוסי בר' יהודה לעיל ומתחת לאותו סובב נתנו המכבר ורחבו מגיע למטה עד חצי המזבח והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים כדאמרינן באיזהו מקומן לעיל זבחים דף נג. מהאי קרא התורה נתנה מחיצה כו':

30 וחד לכהנים דלא נשתרקו - ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק דבר מועט להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב שלא יחליקו:

31 דלמא מקום מערכה קאמר - דהוי אמה שבין הקרנות ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד פש ליה אמה על אמה:

32 בני קטורה - בני אברהם אתם אבל לא כזרע יצחק ויעקב:

33 הכי גרסינן הוו יתבי קמיה דרבי טרפון - ולא הוו אמרי מידי:

34 פתח ואמר - כדי שידברו:

35 יוחני - מילתא בעלמא הוא דקאמר כדי לפתוח פיהם:

36 בני קטורה - אינם יודעין לדבר בהלכה:

37 גזירין - שני גזרי עצים צריך לסדר בראש המזבח המערכה לתמיד של שחר בכהן אחד ולתמיד של בין הערבים בשני כהנים כדקיימא לן בסדר יומא דף כו::

38 אמה ארכו ואמה רחבו - כמידת מקום המערכה:

39 באמה גדומה - קצרה שלא יצאו חוץ למערכה ויעכבו הכהנים מלהקיף:

40 לאו היינו דתניא כו' - ואמה גדומה למה לי אלא אמה מצומצמת:

41 מנהני מילי - שהכבש בדרום:

42 ירך - רגלים ופניו בדרום כאדם השוכב ארצה ורגליו לצפון נמצא ראשו ופניו לדרום:

43 אימא ירך בצפון ופניו בצפון - כאדם היושב זקוף:

44 רמי גברא אאפיה - שיער באדם השוכב ארצה:

45 אדרבה תריץ ואותיב גברא - זקפוהו והשיבוהו ונמצא ראשו ורגליו לרוח אחת:

46 רבוע כתיב - דרבוע באדם רובץ ומושכב שיער הכתוב:

47 והאי רבוע מיבעי ליה דמרבע ריבועי - שיהא מרובע ולא עגול:

48 ה"ג רבוע כתיב דמשמע הכי ומשמע הכי - הלכך תרווייהו יליף מינה:

49 ותנא - דברייתא מייתי לה להא דאייתי רב הונא מירך המזבח מייתי תנא מהכא:

50 ומעלותיהו פנות קדים כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין למזרח - האי קרא במזבח כתיב ביחזקאל וקאמר שתמיד כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח ותהא אותו הפנייה לימין ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום:

51 ופרכינן ואימא דרך שמאל למזרח - נהי דפנות קדים כתיב בקרא אבל דרך ימין לא כתיב ביה העמידהו בצפון וכשתגיע לראש המזבח פנה אל קרן מזרחית צפונית ודרך שמאל:

52 לא ס"ד - שיהו פונים לשמאל אלא דרך ימין:

53 לא יהו אלא דרך ימין - כי מנינא דקרא דקחשיב ואזיל דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך:

54 למזרח - מהאי קרא לא נפקא לן ומהכא נפקא לן דרך ימין ומקרא דלעיל דכתיב קדים שמעינן למזרח דלא תימא דרך ימין למערב ויהא כבש בצפון:

55 מיבעיא ליה לגופיה - להודיעך מושב הים היאך ומנין לך ללמוד הימנו לפינות המקדש בצורכי עבודה:

56 אויר יש בין כבש למזבח - שלא היה ראש הכבש נוגע במזבח אלא אויר מעט מפסיק בינתיים:

57 ה"ג אמר לו ואתה אי אתה אומר כן:

58 מה דם - עולה שעומד בארץ וזורק מן הכלי כדכתיב וזרקו אף בשר בזריקה אלמא אויר יש ומחמת האויר הוא צריך זריקה שעומד בכבש וזורק אל עבר האויר למערכה:

59 אמר לו שאני אומר זורק עומד בצד המערכה - בראש המזבח וזורק ולהכי אתא קרא:

60 אמר לו כשהוא זורק למערכה דלוקה הוא זורק כו' - כלומר משום הא למה לי קרא פשיטא דעל כרחו הוא זורקו שהרי אין יכול לסדר סביב על ראשי העצים שאין המערכה דלוקה שם אלא הימנו והלאה מקום שהמערכה דולקת והתם משום דלא אפשר הוא דע"כ כי אתא קרא לאשמועינן אתא דיש אויר בין כבש למזבח:

61 רב פפא אמר - לא מצית אמרת דהיקש לאשמועינן אתא דעומד בצד המערכה וזורק דהפסקה אויר רצפה בעינן כי דם:

62 מה דם אויר קרקע - הרצפה מפסיק בינו למזבח אף בשר כו':

63 שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש כו' - אותו שפונין בו לסובב יצא במזרחו של כבש לימין ויוצא ומתחיל בשפולו של כבש ונמשך ועולה באלכסון עד שמגיע לסובב והפונה ליסוד יוצא למערבו להוליך בו שירים של חטאת שיורד מן המזבח פונה לשמאלו ליסוד דרומי ומתחיל לצאת בשיפולו של כבש רחוק מן המזבח כדי שיהא נוח לשפע ולירד ליסוד:

64 משום שנאמר סביב - שיהא היקף למזבח כל דהו ואי הוו מחוברין שוב אין היקף אפילו בחוט אין אדם יכול לסובבו:

65 רבי אבהו אמר רבוע - ואי מחוברין לא הוי בנינו מרובע:

66 ואיצטריך למיכתב סביב ואיצטריך למיכתב רבוע - ואף על גב דאפקינהו לתרוייהו להך דרשא שלא יהא בנין אחר מחובר לו:

67 דעגיל מעגל - ולא יהא לו זויות:

68 דאריך וקטין - ארכו יותר על רחבו וזויות יהא לו:

69 כתב רחמנא סביב - שיהו כל סביביו שוין:

70 שיתין וארבע הוו - דהא תנן לעיל אורך הכבש ל"ב אמה וכן המזבח:

71 ומשני נמצא שראש הכבש פורח ועולה על כניסת היסוד והסובב - ומגיע לראש המזבח נמצאו שתי אמות העליונות שלו מובלעים בשתי אמות: